על שמירת הברית בדורנו-ג

מהי ההשלכה החינוכית והרוחנית של היסודות הרוחניים שאותם ראינו כעת? ראשית, העברת מוקד ההתמודדות הנפשית בחזרה אל החיים ולא בבריחה מהם. בני ה'דור אחרון' אינם נמדדים אך ורק ביכולת המקדמית שלהם להתגבר על היצר כבכל הדורות, אלא, ביכולת שלהם לא ליפול ברוחם גם אם ארעה להם נפילה רגעית. 'תשתפכנה אבני קודש בראש כל חוצות, בני ציון היקרים המסולאים בפז..' (איכה ד', א') וכך מובא בספר 'צדקת הצדיק' (אות מג') מאת האדמו"ר הקדוש רבי צדוק הכהן מלובלין זצ"ל:
"פעמים יש אדם עומד בניסיון גדול כל כך עד שאי אפשר לו שלא יחטא...ובזה הוא נחשב אנוס גמור דרחמנא פטריה, וגם בהסתת היצר בתוקף עצום שאי אפשר לנצחו שייך אונס...יש יצר הרע גדול כזה שאי אפשר באדם לכופו, והוא אונס גמור ואין בזה עונש אף דעשה איסור כיון דהיה אנוס. אבל, האדם עצמו אינו יכול להעיד על עצמו בזה, כי אולי עדיין היה לו כוח לכוף היצר .
על מנת להבין דברים מופלאים אלו של ר' צדוק, נשאל עצמנו: מדוע אדם נמשך כל כך בטבעו אל יצר העריות? כותב על כך מרן הרב קוק: "יצרא דעריות יוכל ללפף (לאחוז) את האדם יותר עמוק מהשורש של קישור החיים שלו עצמו, מפני שהוא נעוץ בנטיית המשך החיים של הדורות כולם. ולעומת זה בקדושה יכולים לעלות על ידי קדושת הברית למדרגת דוגמא של צדיק בכל הדורות". (אורות הקודש, ח"ג, 'תקון הברית והרצון')
ישנה רק שאיפה אחת יותר חזקה בחייו של האדם משאיפתו לחיות והיא - שאיפתו להחיות, ליצור חיים ולהיות שותף לקב"ה במעשה בראשית, "והייתם כאלוקים..". הנטייה המינית, היא תרגום של הרצון של האדם להיות נצחי, כרבש"ע, להידבק בה' ועל כן ,מבחינה רוחנית, האדם משתוקק מאוד לעניין זה. כמו כן, רבש"ע, 'אשר יצר האדם בחכמה', ברא את האיש באופן כזה שיציאת שכבת הזרע מגופו כרוכה בתחושת נעימות. כך יוצא, שהנאה זו מחזקת ומסייעת לטבעו האנושי הכללי של האיש להעמיד תולדות. אך מה עושה התרבות המערבית? היא מנתקת את המיניות מהילודה וגורמת בכך לשעבוד מוחלט ולהנאה נרקיסיסטית . לעומת זאת, 'והתענג על ה' ויתן לך משאלות לבך' (תהילים לז', ד'), העונג ביהדות כרוך במילוי החובה, 'האדם לא נברא אלא להתענג על ה '' וזוהי 'חובתו בעולמו' . האיש חייב כלפי אשתו במספר חיובים, 'שארה כסותה וענתה לא יגרע' ואכן, גם חובת קיום מצוות פריה מוטלת על האיש ולא על האישה . אדם החי בעידן שבו לעיתים 'הסתת היצר בתוקף עצום שאי אפשר לנצחו' (צדקת הצדיק, לעיל) זקוק לחיזוק רב ולהגדרה מחודשת של יעדי מאבקו

---

23 וראה 'נתיבות שלום' – לתקופת השובבים, מאמר 'יגעת ומצאת' – "שהניסיון הוא לא עצם הדבר, כי יתכן שזה באמת אין בידו להתגבר אלא הניסיון אם יתחזק ודווקא בזה נכשל על ידי נפילת רוחו...ע"ש.
24 הנאה עצמית קיצונית.
25 מסילת ישרים פרק א.
26 שם.
27 יבמות סה: